פסק-דין בתיק ת"ק 008589/04

בפני תביעה בגין נזק שנגרם למכוניתם של התובעים בעת שהיתה נהוגה בידי התובע בתאונה עם אוטובוס של הנתבעת.

לטענת התובעים נסע התובע ברחוב חזון איש בבני ברק, והאוטובוס שיצא ממפרץ חנייה מבלי לוודא שהדרך פנוייה פגע בחלקה הימני אחורי של המכונית עם הפינה הקדמית שלו.

לטענת הנתבעת עקף התובע את האוטובוס, סטה ימינה לנתיב נסיעתו כדי להיכנס לחנייה, ופגע בפגוש השמאלי קדמי של האוטובוס עם חלקה האחורי של מכוניתו תוך שהוא גורם נזק הן למכונית והן לאוטובוס.

התובע העיד כי הוא יצא תוך פנייה שמאלה מרחוב ישמח משה לרחוב חזון איש אלא שהאוטובוס עמד ברחוב חזון איש כשחלקו במפרץ המיועד לתחנת האוטובוס ורובו מחוץ למפרץ, ולא איפשר לו להיכנס לנתיב הנסיעה. לכן כשעבר את האוטובוס ביקש להיכנס לנתיב הימני. עפ"י עדותו, כאשר הוא יצא לרחוב חזון איש היה האוטובוס בעצירה מוחלטת והחל בנסיעה כשחלקה הקדמי של המכונית עבר אותו.

נהג האוטובוס (להלן: " הנהג") העיד כי הרחוב צר וחשוך, לפניו היה אוטובוס של חב' דן שהוריד נוסעים. כדי לא להפריע לו הוא עצר אחריו וכשראה סימנים שהאוטובוס שלפניו יוצא מהמפרץ הוא התקדם לאט עד למפרץ והתחיל להיכנס למפרץ כאשר לפתע שמע חבטה ועצר מייד. לטענתו "חתך" אותו התובע. בדו"ח על התאונה שמסר הנתבע יום לאחר התאונה הוא מסר שלאוטובוס נגרם שפשוף בדופן פגוש משאלי קדמי ולמכונית התובע נגרם שפשוף בכנף אחורי ימני.  עפ"י דו"ח נזק (שאינו ערוך כחו"ד ולא צורפו אליו צילומי נזק) נגרם לאוטובוס שפשוף בפגוש ובקלית וינקר. עפ"י עדותו בעת התאונה הוא התקדם בנסיעה ישר (ולא בזוית לכיוון המפרץ) (עמ' 4 למעלה ש' 2 וש' 6).

התובע אישר כי לפני האוטובוס המעורב בתאונה היה אוטובוס נוסף שגם הוא לא עמד בדיוק בתחנה. האוטובוס הנוסף נסע, עפ"י עדותו של התובע, הרבה לפני שהנהג החל לנסוע כאשר הנהג עדיין העלה נוסעים, ועוד לפני שהתובע פנה שמאלה לרחוב חזון איש. כמו כן העיד כי מייד כשהנהג החל בנסיעה אירעה התאונה. התובע העיד כי הוא ביקש להמשיך ישר בנסיעה, ניסה לעקוף את האוטובוס ו" להיכנס למסלול והדרך להיכנס למסלול היחידה היא לעקוף אותו כי הוא עמד שם" (עמ 7  ש' 6-7 ך לפרוטוקול).

התובע זימן עד שראה את התאונה. העד אישר כי האוטובוס לא עמד במפרץ אלא באמצע הנתיב הימני. לגבי השאלה אם עמד או נסע בעת קרות התאונה העיד תחילה " לא זוכר בדיוק מתי החל לנסוע נהג האוטובוס" דברים מהם משתמע כי האוטובוס החל בנסיעה אך לאחר מכן העיד כי אינו זוכר אם האוטובוס החל לנסוע אם לאו כאשר אירעה התאונה אלא רק שהוא היה מיושר בנתיב ואילו המכונית היתה בסטיה ימינה.

אין חשיבות לכך שהעד לא זכר אם התקדם האוטובוס לפני קרות התאונה מאחר וכאמור לעיל הנהג עצמו הודה מספר פעמים כי היה בתנועה קדימה בעת התאונה. טענתו היתה כי טרם הוריד והעלה נוסעים וכי הוא היה בנסיעה ישר ולא סטה שמאלה.

מכל חומר הראיות שהובא בפני הגעתי למסקנות הבאות: האוטובוס עמד שלא בתחנה ולא במפרץ אלא כאשר חלקו (וככל הנראה רובו) על הנתיב הימני באופן המפריע לתנועה, ככל הנראה על מנת לחסוך לעצמו את הצורך להשתלב מאוחר יותר בנתיב הימני (משמאל למפרץ). האוטובוס הוריד והעלה נוסעים שלא בתחנה, כאשר לפניו אוטובוס נוסף. כשנסע האוטובוס הראשון, פנה התובע שמאלה לרחוב חזון איש כשהוא עוקף את האוטובוס משמאל וכשהגיע לקצהו ביקש לסטות ימינה על מנת להיכנס לפניו לנתיב הימני בעליו, בחלקו עמד האוטובוס. אילו עמד האוטובוס במפרץ לא היה כל קושי לתובע להיכנס לנתיב הימני כפי שהיה עליו לעשות. בעוד התובע סוטה לנתיב הימני ומכוניתו באלכסון, התקדם האוטובוס שהיה בנתיב הימני, ישר. כתוצאה נגרמו הפגיעות לכלי הרכב.

לאור כל האמור לעיל עיקר האחריות לתאונה מוטלת על נהג האוטובוס. עם זאת לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 30%.

התובע הגיש חשבונית בגין שכ"ט שמאי בסך 1,050 ש"ח, חו"ד וחשבונית תיקון על סך 11,381 ש"ח. כמו כן עפ"י חו"ד השמאי נגרמה למכונית ששוויה 136,000 ש"ח ירידת ערך בשיעור של 12.78%. סה"כ הוגשה התביעה על סך של 15,500 ש"ח.

הנתבעת לא הגישה חו"ד נגדית לגבי הנזקים שנגרמו למכונית התובע.

הנתבעת לא הגישה דו"ח שמאי על נזקיה אלא דו"ח המוסך על עלות שעות עבודה (340 ש"ח) וחלפים (30 ש"ח) סה"כ 370 ש"ח.

לאור חלוקת האחריות שקבעתי וכן הנזקים המוכחים של הצדדים כאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 10,739 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה 25/7/04 ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך 500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל, בתוספת הוצאות אגרה בסך 192 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל וכן הוצאות עת/3 מר יוסף חיים בסך 200 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום ד' בחשון, תשס"ה (19 באוקטובר 2004) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

מותר לפרסום מיום 19/10/2004.